כד הקמח
מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל (תהילים קמ״ז:י״ט). ידוע כי לולא המשפט היה סדר עולם בטל ולא היה ישובו מתקיים כלל. ומצינו שהעולם נברא בו שנאמר בראשית ברא אלהים. ואין אלהים אלא דיין שנאמר (שם ה) כי אלהים שופט וכן דרשו ז"ל (אבות פ"ק) על שלשה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. שאם לא היה המשפט היו בני אדם גוזלין זה את זה וחומסין זה את זה והורגין זה לזה, ומצינו ישעיה הנביא ע"ה שהיה מזהיר את ישראל על המשפט שנאמר (ישעיה נה) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה והיה מוכיח את בני דורו ע"ז כשלא היה ביניהם משפט שנאמר (שם נט) והוסג אחור משפט, יאמר כי המשפט שב לאחור ולא היה לו מקום ביניהם. וידוע שלא נאבדו דור המבול אלא על שקלקלו את המשפט והיו עושים חמס, ולא נחתם גזר דינם אלא על החמס שנאמר (בראשית ו׳:י״ג) קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם, הלא תראה כי התורה כולה תלויה על המשפט ולכך נמסר למשה ואלה המשפטים אחר עשרת הדברות מיד. וכן אמרו במדרש תורה דינין מלפניה ודינין מלאחריה, דינין מלפניה (שמות ט״ו:כ״ה) שם שם לו חק ומשפט, דינין מלאחריה (שם כא) ואלה המשפטים ועשרת הדברות באמצע וכן הכתוב אומר (משלי כא) באורח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט, אברהם אבינו הזהיר על המשפט שנאמר (בראשית י״ח:י״ט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו', ולא זכה יהודה למלכות אלא ע"י המשפט שכן דן תמר כלתו לשרפה שנאמר (בראשית ל״ח:כ״ד) ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף ואחר ששלחה לו התותמת והפתילים הכיר יהודה בדבר ואמר צדקה ממני ויצאו ממנה פרץ וזרח, וכן בדוד כתיב (שמואל ב ח׳:ט״ו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו, ואף בירושלים כתיב (ישעיהו א׳:כ״א) מלאתי משפט ונשתבחה במדה הזאת, ומצינו ג"כ שתרבה כשקלקלו המשפט שנאמר (שם) יתום לא ישפוטו ואף היא עתידה לשוב ע"י משפט שנאמר ציון במשפט תפדה, ופשוטו של מקרא ציון במשפט תפדה ציון שלא חטאה במשפט תפדה כלומר דין הוא שתפדה כיון שלא חטאה אבל שביה שחטאו צריכין צדקה א"א שיפדו במדת הדין אלא בצדקה שהיא מדת רחמים:
כד הקמח
ועוד במדרש משלי וחסד לאומים חטאת חסד שאו"ה עושים חטאת היא לישראל מנין ממישע מלך מואב שנא' (מלכים ב ג׳:כ״ז) ויקח בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה וגו' ויהי קצף גדול על ישראל ע"כ. ובמדרש תנחומא גדולה צדקה שבה נשתבח הקב"ה בשעה שעתיד להביא ישועה על ישראל שנא' (ישעיהו ס״ג:א׳) אני מדבר בצדקה רב להושיע. גדולה צדקה שמנחלת כבוד וחיים לעושיה שנאמר (משלי כ״א:כ״א) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, כל מי שרודף צדקה וחסד בעוה"ז ימצא חיים צדקה וכבוד ליום הדין. גדולה צדקה שבה נשתבח אברהם אבינו שנא' (בראשית י״ח:י״ט) כי ידעתיו למען וגו' ובה נשתבח דוד שנא' (שמואל ב ח׳:ט״ו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו, ובה נשתבחו ישראל שנא' (דברים ו׳:כ״ה) וצדקה תהיה לנו. גדולה צדקה שבה עתיד הקב"ה להשתבח ליום הדין שנא' (ישעיה ס) ויגבה ה' צבאות במשפט וגו'. מצינו מדת הצדקה נותנת לאדם חיים ואריכות ימים שנא' (משלי ט״ז:ל״א) עטרת תפארת שיבה וגו'. וכתיב (שם י) לא יועילו אוצרות רשע וגו' פירוש הכתוב אין תועלת ביתרון ממון המקובץ מן הגזל והחמס כי טוב לו החסרון שהוא מחסר לצדקה כי היא תציל ממות, ונמצאת למד שחסרון זה נותן לו חיים והיתרון הזה ממיתו וכן כתיב (ירמיהו י״ז:י״א) עושה עושר ולא במשפט וגו', ואמר תציל ממות אין צריך לומר ממיתה משונה אלא אפי' ממיתה עצמה. ומעשה בבנימין הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה באה לו אשה בשני בצורת אמרה לו רבי פרנסני אמר לה העבודה שאין בקופה של צדקה כלום, אמרה לו אם אין אתה מפרנסני הרי אשה ושבעה בניה מתים עמד ופרנסה משלו לימים חלה בנימין ונטה למות אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע אתה אמרת כל המקיים נפש אחת כאלו קיים עולם מלא ובנימין הצדיק שקיים אשה אחת ושבעה בנים ימות בשנים מועטות תאנא הוסיפו לו כ"א שנה ע"כ. וע"ז אמר שלמה (משלי ח׳:י״ט-כ׳) באורח צדקה אהלך:
שני לוחות הברית
וכשנחסר זה, נסע לחצר, הוא החצר הפנימי דהיינו העזרה כדפירש רש"י ביחזקאל סי' י', וזה רומז על עמוד הדין. רבותינו ז"ל אמרו (יומא כה, א) אין ישיבה בעזרה אלא למלכות בית דוד, והקב"ה אמר לאברהם שב אתה סימן לבניך (בר"ר מח, ז), ומלכות בית דוד היו עמודי הדין, כה אמר ה' לבית דוד דינו לבקר משפט (ירמיה כא, יב) ויהושפט אמר לשופטים (דה"ב יט, ו) ראו מה אתם עושים כו'. ויאשיה כל דין שדן עד שנעשה י"ח שנים כו'. דוד אמר (תהלים קיט, קכא) עשיתי משפט וצדק כו'. ויהי דוד כו' (ש"ב ח, טו):